הגדרה: ספק יום ספק לילה
בין השמשות הוא פרק הזמן שבין שקיעת החמה לבין צאת הכוכבים. בגמרא שבת ל״ד ע״ב נאמר במפורש שזמן זה הוא ספק יום ספק לילה - ספיקא דיומא - ולכן יש להחמיר בו לחומרי שני הצדדים: גם בדיני יום וגם בדיני לילה.
משמעות הספק היא שלא ידוע אם בין השמשות שייך כולו ליום שעבר, כולו ללילה הבא, או חציו ליום וחציו ללילה. מסיבה זו אסרו חכמים לעשות בו מלאכה בערב שבת, וגם מחייבים לחכות עד סופו לפני שאומרים שהלילה התחיל לעניין מצוות התלויות בלילה.
מחלוקת ר׳ יהודה ור׳ יוסי בגמרא שבת
בגמרא שבת ל״ד ע״ב מובאת מחלוקת תנאים יסודית באורך בין השמשות. ר׳ יהודה סובר שבין השמשות מתחיל משקיעת החמה, ונמשך כל זמן שפני המזרח מאדימים, עד שיכסיף התחתון וישווה לעליון - שיעור של כשלושת רבעי מיל.
ר׳ יוסי חולק וסובר שבין השמשות הוא רגע קצר מאוד, כהרף עין, ואי אפשר לעמוד עליו בדיוק. הגמרא בשבת ל״ה ע״א מסיקה שיש להחמיר כשתי השיטות: מתחילת בין השמשות של ר׳ יהודה אסור במלאכה, ועד סוף בין השמשות של ר׳ יוסי אין כהן אוכל בתרומה.
יוצא איפוא שלמעשה אנו מחשיבים את כל הטווח כספק לילה לחומרא לכל הדינים, ולא נכנסים להכרעה בין השיטות עצמן.
מחלוקת הגאונים ור״ת
הראשונים נחלקו כיצד למדוד את שיעור שלושת רבעי המיל של ר׳ יהודה. שיטת הגאונים, אותה פסקו רוב הראשונים והאחרונים בארץ ישראל, היא שבין השמשות מתחיל מיד עם שקיעת החמה הנראית - הרגע שבו גוף השמש נעלם מתחת לאופק - ונמשך כשלושת רבעי מיל, כ-13.5 דקות לפי שיעור של 18 דקות למיל.
שיטת ר״ת, המבוססת על סתירה לכאורה בין הגמרות בשבת ובפסחים צ״ד, גורסת שמשקיעת החמה הנראית עובר עוד זמן שכולו יום גמור. רק לאחר 3.25 מילים, שהם 58.5 דקות אחרי השקיעה, מתחיל בין השמשות הקצר, וצאת הכוכבים מתאחר ל-72 דקות אחרי השקיעה - שיעור 4 מילים שלמים.
ר״ת מבחין למעשה בין שתי שקיעות: שקיעה ראשונה (השקיעה הנראית) ושקיעה שניה (סוף היום ההלכתי). שיטת הגאונים אינה מבחינה ביניהן ורואה בשקיעה הנראית את תחילת הספק.
פסיקת השולחן ערוך והמשנה ברורה
השולחן ערוך אורח חיים סימן רס״א פוסק לעניין כניסת שבת שבין השמשות מתחיל בשקיעה ונמשך כשלושת רבעי מיל, ואסור לעשות מלאכה מתחילתו. בסימן רצ״ג, לגבי יציאת שבת, מצריך השולחן ערוך לחכות עד צאת שלושה כוכבים בינוניים.
המשנה ברורה בסימן רס״א ס״ק כ״ג מביא את שתי השיטות, ומכריע שלעניין דאורייתא יש להחמיר כשיטת ר״ת ולא לעשות מלאכה בשבת עד 72 דקות אחרי השקיעה. אך בשעת הדחק, ולעניין דרבנן, אפשר לסמוך על שיטת הגאונים ולצאת בצאת כוכבים של כ-20 דקות בארץ ישראל.
הביאור הלכה בסימן רס״א מביא בשם הגר״א ועוד אחרונים שעיקר ההלכה כשיטת הגאונים, ושכך נהגו בארץ ישראל מימי קדם.
השלכות הלכתיות מעשיות
מעמד הספק של בין השמשות יוצר נפקא מינות רבות: בכניסת שבת אין מדליקים נרות אחרי השקיעה משום ספק חילול שבת, אך עדיין אפשר לקבל שבת בפירוש. ביציאת שבת אין מבדילים ואין עושים מלאכה עד שיוצאים הכוכבים.
בספירת העומר, מי שלא ספר ביום קודם, יכול לספור בבין השמשות בברכה לפי הגאונים, ובלי ברכה לפי המחמירים. בתפילה, מי שלא התפלל מנחה יכול עדיין להתפלל בבין השמשות, ומי שכבר התפלל ערבית מבעוד יום צריך לחזור ולקרוא ק״ש בלילה ודאי.
בקבורת מת בערב שבת מותר לעשות מלאכות מסוימות אפילו בבין השמשות מטעם כבוד המת, וכך גם בצרכי מילה בזמנה. בצומות שאינם של תורה, מי שמחמיר ממתין לצאת הכוכבים של ר״ת, אך עיקר הדין שהצום מסתיים בצאת הכוכבים של הגאונים.
תוספת שבת והחומרא של שתי השיטות
מן התורה יש מצוות תוספת שבת - להוסיף מחול על הקודש בכניסת השבת וביציאתה. בכניסה, מצוה זו נעשית בקבלת שבת מבעוד יום, לפני השקיעה, ולכן הציבור הספרדי מקבל שבת בשקיעה והאשכנזי כ-18-22 דקות לפניה.
מי שרוצה להחמיר כשתי השיטות, ממתין ביציאת שבת עד 72 דקות אחרי השקיעה כשיטת ר״ת, וכך עושים רוב הקהילות החסידיות, רוב הציבור החרדי בחו״ל, וחסידי סאטמר, צאנז וחב״ד גם בארץ ישראל.
הציבור הדתי-לאומי וחלק מהספרדים בארץ נוהגים כשיטת הגאונים ויוצאים שבת בכ-30 דקות אחרי השקיעה (צאת הכוכבים בארץ ישראל), בהתבסס על פסיקת הגר״א, הרב עובדיה יוסף וגדולי ירושלים.
איך מחשבים את הזמן בפועל
בארץ ישראל, צאת הכוכבים לפי הגאונים מחושב בדרך כלל כ-20 דקות אחרי השקיעה, ויש המקילים ב-13.5 דקות בשעת הדחק. צאת הכוכבים לפי ר״ת מחושב כ-72 דקות אחרי השקיעה הנראית, או לפי שיטה שניה של 72 דקות זמניות (שמשתנות לפי אורך היום).
בחו״ל ובמיוחד בקווי רוחב גבוהים, החישוב של ר״ת בדקות קבועות נעשה בעייתי מאוד, ולכן רבים נוהגים לחשב לפי מעלות שמש מתחת לאופק - בדרך כלל 8.5 מעלות לצאת הכוכבים של הגאונים ו-16.1 מעלות לר״ת.
במחשבי הזמנים hebcal, kaluach וזמני, ניתן לבחור בין שיטות החישוב השונות, וברירת המחדל בארץ ישראל היא שיטת הגאונים בעוד שבחו״ל מציעים לעיתים את שיטת ר״ת כברירת מחדל לקהילות מסוימות.